אוצר: לב קיפרמן, ICU דברי פתיחה: ד"ר דליה הקר-אוריון פתיחה: שבת, 25 בינואר, בשעה 12:00 נעילה: 7 בפברואר
יורם מארק-רייך / אתר כדאי לדעת
בשבת, 25 בינואר, בשעה 12:00, תיפתח בגלריה המרכזית בעין הוד, תערוכת ציוריו של איקה אברבנאל – 'בעקבות הביאנלה בוונציה 2019'. את דברי הפתיחה תישא ד"ר דליה הקר-אוריון. התערוכה תוצג עד 7 בפברואר.
התערוכה, כפי שניתן ללמוד משמה, היא בעצם פולו-אפ לתערוכה שקיים איקה לאחרונה בוונציה – לטובת אלה שלא ביקרו בתערוכתו שם. היות והתערוכה היא המשך לתערוכה ההיא, הרי שבמרכזה – הצגת 8 העבודות שהוצגו בוונציה, והן מהוות את ליבת התערוכה, כשבנוסף יוצגו עבודות שנעשו לאחר מכן או לפני כן. בסך הכול 25 עבודות. הבחירה נעשתה על ידי האוצר לב קיפרמן, מארגון האמנות איי.סי.יו, שהפיק את התערוכה, בהתייעצות עם איקה עצמו.
איקה אברבנאל, יליד 1954, הוא מומחה בתחום ניהול שינויים, משאבי אנוש ואינטגרציה של ארגונים שעברו תהליך מיזוג חברות. הוא היה איש צבא במשך כ-24 שנים, וסיים את שירותו בדרגת תת-אלוף. בעשרים השנים האחרונות שימש כמנהל בתחום התקשורת, וסמנכ"ל משאבי אנוש ומנהל האינטגרציה הראשי של חברת 'טבע' עד לפני 5 שנים. מאז, הוא עצמאי, שותף בחברת עמדה, עושה דוקטורט באוניברסיטת חיפה בתחום אינטגרציה שלאחר מיזוגים ורכישות, עוסק הרבה בפילנתרופיה ("כי צריך לתת, אחרי שקיבלתי כל כך הרבה"), ומזה שנתיים מצייר כעיסוק עיקרי.
אברבנאל נולד בשכונת רחביה בירושלים, להורים מוזיקאים, קלוד ושרה, ממקימי האקדמיה למוסיקה בעיר. הוא משתייך לשושלת דון יצחק אברבנאל. אבי סבו היה ממקימי ובעלי חברת התרופות גלניקה בשווייץ, סבו ארנסט ניהל את גלניקה במשך שנים רבות ובהמשך הקים עסק בתחום ההוצאה לאור בשווייץ. דודו של אביו, מוריס אברבנאל, היה מנצח ידוע שבין השאר ניצח על המטרופוליטן אופרה בניו יורק והקים את התזמורת הסימפונית של יוטה, עליה ניצח במשך יותר מ-30 שנה. אחיו הוא אלי אברבנאל, שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ומי שהיה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. הוא נשוי לבוני, ואב לגיא, רועי ורן, וסב לשלושה נכדים. "השינוי בחיי קרה באופן מפתיע וללא תכנון," מעיד איקה. "הוזמנתי להציג בתערוכה קבוצתית, ומאז התגלגלו הדברים בפעם הראשונה בחיי ללא שליטתי: השתתפות בתערוכות קבוצתיות בטורינו, וינה ולונדון, תערוכת יחיד בגלריה פרקש ביפו לפני קצת יותר משנה, והצגת תערוכה במסגרת תערוכות הלוויין של הביאנלה בוונציה ב-2019.
איקה מצייר מגיל צעיר מאוד, בערך מגיל שש. הוא למד אצל איווט שצ׳ופק (שהיתה תלמידה של מרק שאגאל), ובתיכון – במסגרת בצלאל. "היות והקריירה שלי היתה בחלקה הראשון בצה"ל ובהמשך – במגזר העסקי, ציירתי באופן ספורדי. לאחר הפרישה מצה"ל שכרתי סטודיו ועבדתי בגלים. אחרי פרישתי מחברת 'טבע', לפני כ-6 שנים, התחלתי לצייר באופן אינטנסיבי וברמת רצינות גבוהה יותר. במהלך תקופה זו גם השתנה הסגנון, והוא הסגנון המוצג בעבודותיי שבתערוכה." איקה, איך ואיפה אתה יוצר? "אני עובד בסטודיו שלי ברמת גן באופן שיטתי, כמעט יומי. לעיתים, אני נתקל במעצורים של השראה, אבל ברור לי שמשמעת עצמית היא המפתח להתפתח. עבודה קשה, רצופה ושיטתית. בלי שום קיצורי דרך."
תאר את תהליך העבודה...
"אני עובד עם מוזיקה ברקע, בעיקר מוזיקה קלאסית, ואני מעדיף את שעות הבוקר. בדרך כלל, מתחיל עם צילום נוף או רעיון שנובע מצילום, ואחרי קו מתאר עוזב את הצילום ועובד באופן אינטואיטיבי כמעט מדיטטיבי. לא מתכנן דבר. התוצאה אינה מתוכננת, אלא נובעת מחוסר מחשבה כמעט לחלוטין."
"אני עובד בשכבות באקריליק. כשהשכבה כמעט ומתייבשת, אני שוטף במים בזרם חזק. חלק מהצבע נעלם. וכך חוזר חלילה, מספר פעמים. אחרי שמתקבלת התצורה שמעניינת אותי, אני מתחיל לעבוד עם פנטל שחור בדרך כלל, בקווים דקים או עבים, כמו פיקסלים ברזולוציה מאוד מפורטת, וכך העבודה קורמת עור וגידים עד לתצורתה הסופית."
העבודות מיועדות למכירה?
"כן. בהתחלה היה לי קשה מאוד להיפרד מהיצירות שלי, אבל התבגרתי. החלטתי, שרוב ההכנסות ממכירת ציוריי יוקדשו למיזם 'פרחי בצלאל' שיזמתי עם נשיא בצלאל, כדי לקדם טלנטים בפריפריה. המיזם החל בשנה שעברה באופקים ובאום אל פאחם, והכוונה להרחיבו, כולל לצפון."
דברי פתיחה לתערוכה / ד"ר דליה הקר-אוריון
ציורים מרגשים, גדולי ממדים, עשירי צבע ומירקם, היוצרים מוסיקה חזותית, מאפיינים את מהלך יצירתו האמנותית של איקה אברבנאל. מאז פרישתו משרות בתפקידים בכירים במשק הוא מקדיש את זמנו ליצירה, משתתף בתערוכות בארץ ובעולם ומעלה על גבי בדיו בדרכו הייחודית את תחושותיו והתרשמויותיו.
דרך ציוריו הוא מרחיק לכת מהסטודיו שלו ונוסק למחוזות ממשיים ודימיוניים עם דגש על טבע, נופים ומקומות בהם ביקר. ציוריו מתאפיינים בצבעוניות עזה וברשת עשירה ומסועפת של קווים דקים, המונחים בדקדקנות ויוצרים "גריד". הפרספקטיבה נוצרת על ידי שימוש בצורות דומות, בעלות מידות גודל שונות. עין הצופה נעה בין שפע הפרטים, נכנסת לעומק היצירה, ו/או מטפסת לעבר השמיים התכולים שאווריריותם מאזנת את הגודש הצורני מתחתם. לעיתים נראים הציורים כרקמות חיות, כשעיקרון הפרקטלים וה"סלף סימילר" מאפיין אותן. הקוהרנטיות העולה משילוב של צורות, צבעים וקווים, יוצרת מטריקס עם חוקיות פנימית משלו. בציורים שהוצגו בתערוכותיו בגלריה פרקש, בפלאציו במבו במסגרת הביאנלה בונציה ובינואר 2020 בגלריה המרכזית בעין-הוד הומחשה ,בין היתר, התרשמותו מביקורו במרוקו. האוריינט בכלל ומרוקו בפרט היוו אבן שואבת לטיילים ואמנים, החל מאמצע המאה ה- 19. ההתרשמות העזה בא לידי ביטוי בציוריהם של אמנים מאירופה, בעיקר מאנגליה וצרפת . הרושם הבלתי אמצעי של שפע הצבעים, הדקורטיביות, והדינמיות, הולידו אצל איקה אברבנאל סדרות של ציורים בהם ניתן לראות את את האינטרפרטציה האישית שלו על ביקורו בה. נקודת המבט שלו עוברת מהמיקרו אל המקרו, נוסקת לגבהים מהם נשקפים כפרים השוכנים לרגלי הרים, או יורדת לנבכי סמטאות ומבואות. צבעוניות העשירה, דופק החיים הדינמי, החושניות, המרקמים והדגמים הדקורטיביים מוטמעים בציורים המעלים בצורה פיגורטיבית ואבסטרקטית שילוב של עליונים ותחתונים, שערים ומגדלים. עליה במדרגות מאבני מרצפת ומפתחים קישוטיים, המגלים טפח ומכסים טפחיים, דרך אבני חומה ומגדלים אל משטחי שמיים תכולים. שילבי צבעים מנוגדים כמו כתום וכחול, אדום וירוק מעצימים את החוויה הכרומטית העזה העולה מהציורים.